יום שבת, 17 בדצמבר 2011

הרהורים על סרט החבובות

בשבוע האחרון יצא לי לראות את הסרט החדש של החבובות. הסרט היה חביב מאוד. לא טוב כמו הסרטים הקודמים שראיתי, אבל עדיין סרט מאוד נחמד, ואפילו מרגש. היו שם כמה שירים לא רעים. מדהים איך שבובת צפרדע מזמרת יכולה לרגש כל כך...אני אישית בכיתי.

אז שוטטתי טיפטיפה ומצאתי את זה. שם תראו כמה חברה מדברים על איך שהסרט הוא נסיון של שמאלנים ליברלים לשטוף לילדים את המוח שעשירים הם רעים. עכשיו, אני לא הולך להתחיל לדבר על איך שפוקס ניוז הם טפשים ומוטים (למרות שזה נכון). מעניין אותי יותר מה המסר הפוליטי-חברתי של הסרט, כי אני חושב שיש בבירור אחד כזה.

העלילה של הסרט היא, בקצרה, שריצ'מן, ברון הנפט, קונה את אולפני החבובות הנטושים מזה שנים רבות בטענה שהוא רוצה לשפץ אותם, כאשר באמת הוא רק רוצה להרוס אותם, ולחפור מתחתם כדי להשיג את הנפט שנמצא שם. כדי להיאבק בזה, הגיבור של הסרט, וולטר מחליט לאחד מחדש את החבובות למופע התרמה ולקנות את האולפנים בחזרה לפני שהם יהרסו.

המאבק פה הוא בעצם מאבק על סנטימנט. לאולפנים יש ערך סנטימנטלי והיסטורי שהגיבורים רוצים לשמר, ההרס שלהם לא גורם לשום נזק אמיתי לאף אדם. ברון הנפט הוא רשע בדיוק בגלל שאין לו את הסנטימנטים האלה, ואין דבר שמונע ממנו להרוס את הכול ולשאוב את הנפט כדי להרוויח כסף. אני חושב שיש כאן מטפורה ברורה לאקולוגיה, לפחות איך שהיא נתפסת אצל הרבה אנשים. לטבע כפי שהוא עכשיו יש איזשהו ערך סנטימנטלי שאנחנו רוצים, או אף חייבים, לשמר, ויש אנשים עשירים ומושחתים שלא אכפת להם מהטבע ורוצים רק להרוויח כסף.

עוד נקודה מעניינת נמצאת בסוף הסרט. בסוף הסרט החבובות מצליחות לעצור את המזימה של ריצ'מן הרשע, למנוע ממנו לעצור את גיוס הכספים ודי מכסחים לו את התחת על דרך. בדרך פלא לא מוסברת, הם מצליחים להציל את אולפני חבובות, למרות שהם אפילו לא התקרבו לסכום הנדרש לקנות את הסטודיו בחזרה. בסוף, רק מתוך אהדה ואהבה ועזרה של אנשים לחבובות, הכול שב על מקומו בשלום. הסוף הבלתי מוסבר הזה נראה לי כסוג של נס, כלומר מתוך התקוות, התפילות והאהדה של כל האנשים, למרות שהגיונית הם לא הצליחו, התרחש נס והאולפנים ניצלו.

בעצם המסר של הסרט הוא משהו כזה: יש אנשים רעים בעולם שרוצים רק להרוויח לעצמם ומוכנים להשמיד את כל הדברים היקרים לנו. אי אפשר באמת לעצור אותם, אבל אם ננסה מספיק קשה ונפגין מספיק אז יקרה נס והם יעלמו.

אני חושב שהבעיות עם המסר הזה הם:
א' - שהוא לא קיצוני מספיק. הבעיה באיך שעשירים מתנהלים ומנהלים את העולם היא לא שהם הורסים כל החיים של דובי קוטב, ואנחנו ממש אוהבים דובי קוטב כי הם חמודים. זה לא שהם משנים את העולם וכל שינוי הוא שינוי לרעה. זה יותר מדי סנטימנטלי או יותר מדי שמרני. הבעיה האמיתית היא שהם עושים נזק אמיתי, לדומם, לצומח, לחי ולבני האדם. הרשעות שלהם היא לא בגלל שהם אוהבים כסף, אלא שכדי להרוויח כסף מהיר הם מוכנים להשמיד את החברה ואת העולם.

וב' - שהוא לא באמת רואה פתרון אפשרי. מתוך הסרט משתקפת הדעה שאי אפשר לראות שום פתרון אמיתי לעצור את אותם משמידי עולם וחברה, אלא בסוף נצטרך לקוות לנס. עכשיו אני בעצמי אין לי מושג איך לפתור את הבעיות שנמצאות בחברה שלנו, בעולם שלנו, האמת אני לא יודע איך לפתור בעיות בכלל, אבל האמונה שהמצב ניתן לשינוי רק על ידי משהו שייפול משמים היא לא תועיל בהרבה. היות ואני מתקשה להסביר את עצמי בקטע הזה אני מפנה לסלבוי ז'יז'ק שאמר שמכל הסרטים שיוצאים לאחרונה ברור שקל לנו לדמיין את סוף העולם, אבל אני לא מצליחים לדמיין את סוף הקפיטליזם. (למרות שהוא שבן אדם הכי טוב כשמחפשים הסברים)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה