יום שלישי, 10 בינואר 2012

רץ מנקודה לנקודה

אני זה בהחלט לא אתה...
האדם, העולם
בעין אחת
רואה

מנקודה לנקודה
אין קפיצה

ראיתי אתמול חבורת נערים משחקים
והם לא ראוני
רק כעסוני בהבליהם

איך עוד אבקר?
איך עוד אוכיח?
איככה אוכל לדעת?!

כשביקשתי מקום
ביקשתי מקומו של עולם
ולא מקומו של אדם

כשבקשתי גדוּלה
בקשתי להברא בו
ולא בצלמו

וכבוד ותפארת
ונצח והוד
כל אלו כאין...
באשר אני עוד רואה בעין

...זה גם בהחלט לא פוסט-מודרני...
האמת שלי, האמת שלך
האמת של שנינו
של אמי, של אבי,
של מורַי ורבותַי
של ריבון העולמים.

והיכן היא?
והיכן הרוח השואלת:
"אַיֵּכָּה?"

...וגם לא כל כך קיים
ועם כל זה, היכן אני?
איני רואני
בין אבק הדרכים וקולות המתווכחים

בחדר הקטן
מול השולחן
לאור הנר
הספר פתוח
והיד עוד נטויה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה